אז אחרי לילה בספרסבה בניה, יצאנו לטיול יום במנזר רילה המפורסם, מתוך כוונה לחזור לעוד כמה לילות שם, באיזה מקום זול שמצאנו ב-booking.com.
הגענו אחה''צ, בואכה שקיעה, ואחרי חצי שעה של תקשורת לקויה מאד עם הזקנה שגרה בהוסטל הזה, הצלחנו סוף סוף לדבר בטלפון עם הבעלים של המקום. הוא מדבר אנגלית. הידד. הוא גם במרחק 400 ק''מ משם בחופשה כי המקום סגור. אה, אישרנו לך את ההזמנה וגם גבינו ממך כסף? טוב, טעות. קורה. תתמודד. אין לכם איפה לגור.
עכשיו אפשר לבחור בלהכנס לפאניקה ולמצוא מהר מקום ללון בו בכל מחיר, או לראות בזה סימן משמיים ולהיות מבסוטים. אז היינו מבסוטים.
וגם התחלנו לחפש מקום ללון בו בכל מחיר.
אחרי כמה מלונות סגורים בעיירה, החלטנו שזה באמת סימן, ושבמרחק חצי שעת נסיעה נמצאת בורובץ, עיירת סקי (שזה כבר עושה לי את זה גם אם זה לא בעונה), ואיזו דירה שהתכתבנו לגביה עם הבעלים מתישהו.
שיחת טלפון. אפשר עוד חצי שעה להופיע? כולל ארוחת בוקר? קשה להגיד לזה לא.
וככה, התגלגלנו לבורובץ. וכמו כל ההתגלגלויות של ה'במקרה' - היה מעולה.
הגענו, קיבלנו שוט של וודקה-טופי, נשלחנו לחדר, ולאורך ה-5 ימים הבאים שתינו עוד כמה עשרות של שוטים כאלו. יחי הוטל סנגריה!
הילדים ממש אהבו את ארוחת הבוקר (ובצדק)
אנחנו ממש אהבנו את העובדה שיש עם מי לדבר באנגלית (הבעלים, בובי וקאס. הוא בולגרי שהתמחה בקפיצות סקי וזקן תיש. היא בריטית נוודת שהחליטה שבולגרי עם זקן תיש יכול להיות נחמד דווקא. יש להם מלון, ושלוש מסעדות/פאבים בבורובץ. כולם כיפיים. אחד מהם הומאז' מגניב לסאקה-אר-יו-דד (ג'מייקה הז א בובסלאד טים. לא מכירים? חור בהשכלה!)
הם רצו להעשיר את התפריט הצמחוני שלהם, אז מצאנו את עצמנו מכינים איתם חומוס ופלאפל יום אחד. אם אי פעם תגיעו לשם, מוזמנים לטעום את מנת הדגל הישראלית החדשה שלהם :-)
אה, טוב, סיפרתי שהיינו במנזר רילה אבל לא הראיתי תמונות. אז הנה...:
כן. יש שם נזירות שלא מפסיקות לטאטא את המנזר במטאטא בלי ידית. כמה מטופש
וזה עוד יותר מטופש כשיש רוח והמנזר נמצא בתוך יער של עצים נשירים.
חי סיזיפוס...
בתמונות הבאות תוכלו לראות את איתמר, בן זקוני ובן טיפוחי אותו אני מאמן להיות נבון כאימו ומזוקן כאביו.
הסברתי לו שאסור לו לקחת מטבעות מרצפת המזרקה או מכל מקום אחר נגיש מדי אליו אנשים משום מה זורקים כסף...
בכל מקרה, בתמונות להלן תוכלו לראות אותו מנסה להשיג 'מטבעות מזל' מהיכן שלא אסרתי עליו... ילד נבון.
חוצמזה יצאנו לטייל את המסלול המפורסם 'שמונת הגשרים' בעיירה beli-iskar. המסלול הזה כל כך מפורסם שאי אפשר באמת למצוא את ההתחלה שלו או הסוף, אבל הוא באמת מאד יפה. ובאמת שיש בו גשרים. ספרנו די הרבה מהם, ככה שכנראה שלא משנה איפה תתחיל, בסוף תעבור 8 גשרים כלשהם.
הקונספט מתבסס על נחל ועל הצורך לחצות אותו בלי להרטב. ככל הנראה, זו הסיבה לגשרים. אבל אי אפשר לדעת אצל הבולגרים האלו.
בסוף כולם היו מרוצים.
חלק כי המסלול כבר נגמר, וחלק כי היה שוקו.
אולי גם וגם, בעצם.
יש לי תחושה שעוד נגיע יום אחד לבורובץ לסקי. זה נראה מוצלח. ובמחירים סבירים. ועם טופי בתוך הוודקה.
מה עוד אדם לבן צריך???