הדברים הקטנים שאני גאה בהם...

כלומר, אם נצמצם את הדיון לדברים הקטנים שקשורים בטיול ושאני גאה בהם... הנה רשימה חלקית (כלומר, בינתיים. מקווה להיות גאה בעוד שטויות בזמן הקרוב...)

1. טחינה אחווה

כשהיינו צעירים ממש בתחום הקרוואניזם היישומי, חשבנו שבכל פעם שנגמרים לנו המים בקרוואן צריך לחבר אותו לאוטו ולנסוע למלא מים במיכל (בכל זאת, 280 ליטר, לא צחוק). זה אומר שבכל פעם שנגמרו המים, היה חצי יום של קיפול קרוואן. די סבל. בטח אם זה כדי לחזור לאותו המקום בדיוק קצת אחרי...

ואז פגשנו את תמי - קרוואניסטית נחמדה (ובמקרה גם פרדסחנאית) שאמרה שהיא פשוט מסתובבת עם כמה ג'ריקנים וממלאת אותם.

בום.

כל כך טריוויאלי שזה כואב.

אז כשהיינו בכרמיאל אצל הפנצ'ר-מאכער, שאלתי אותו איפה אפשר לקנות פה ג'ריקנים גדולים כאלו והוא אמר "למה לקנות? הנה המפעל של אחווה, יש להם פה ג'ריקנים של שמן שהם זורקים, קחו ונקו אותם".

אז לקחנו 5.

וזכינו באיזה ליטר וחצי של שאריות שמן. היה צ'יפס מוצלח כמה ימים אח"כ...

וזכינו גם בהמון זמן של נקיון ג'ריקנים. להיפטר משמן בישול זה בלגאן. אבל עכשיו... החיים שלנו לגמרי טובים יותר.

אם צריך למלא מים, נוסעים עם ג'ריקנים ברכב, לא עם הקרוואן.

או, ממלאים מהירדן, במקרה של התמונה שלמעלה.

2. חוק III של ניוטון

אז אחרי מילוי מים מג'ריקן אחד שהמאמץ שהוא מפעיל על עמוד השדרה שלי הוא בקירוב אינטגרל בין 20 ק"ג ל-0 בקצב ריקון של 1 ליטר ב-5 שניות על פונקציה כלשהי שמכילה את החוליה הרביעית שלי ונסיון לשמור על שרירי בטן קפוצים... הבנתי שצריך שמשהו אחר ירים את המשקל הזה...

והנה - חוט מהגג של הקרוואן, ושאקל גדול כזה של עגלת תינוקות...

עובד כמו קסם!

3. שבט בן-יהודה; הנהגת שרון

אז לאורך השהות שלנו על הירדן אספנו כל מני דברים מהנחל.

לכלוכים - כלומר, מה ששט סתם. הלך בסוף לפח.

כפכפים - (בעיקר צד שמאל) ששטו לעברנו. היה יופי של אוסף. כמובן, גם הוא הלך בסוף לפח.

במבוקים - טוב, זה בעצם קנים. לא סוף. לא במבוק. פשוט קנים. היו די הרבה מהם. וכדי שהאוסף לא יהיה לחינם, מצאתי את עצמי מכין מכפיתות מבנה לציליה ל"מעבורת" שלנו שבעצם היתה מזרן מתנפח שמחובר לחבל שרץ מצד לצד...

משתלם לשלוח את הילדים שלכם לצופים. מאד ממליץ. הם ילמדו שיטות יעילות למלא את הזמן שלהם עד אפס מקום. וישירו שירי מורל מטופשים מאד...

4. פורנו-קרוואנים

בתמונה, 2 ג'קים הידראוליים שמחליפים את הג'קים המובנים שהולכים ונדפקים בקרוואן...

אבל לא זה הקטע.

בזכות התמונה הזו ששלחתי לאורי טל (חבר גיבור שהשביע אותי לא להשתמש באבנים יותר - זה מסוכן), קלטתי בעצם שיש לי ברז ריקון למיכל מים... אם לא הייתי זוחל למטה ומצלם, לא הייתי יודע האם זה קרוואן בן או בת. כלומר, לא הייתי יודע שיש לנו ברז ריקון. יופי. הידד. זהו.

5. צועניה זה כאן

עשינו מלא כביסה על הירדן... ואז היה צריך לתלות את זה איפהשהו. היה כל כך חם שם, שעד שסיימנו לתלות הכל- היה אפשר להוריד...

וזו כמובן, הגזמה.

6. אילתוריישן משאביישן

4 שנים של חום באילת כנראה עושים את זה (קנינו קרוואן 2016 ששהה באילת באופן קבוע ולא נסע לשומקום) - המשאבה שלנו התנתקה ונשארה תלויה על הצנרת שלה.

ולהשיג גומיות מתאימות נשמע מסוג המשימות שאין לי אפילו כוונה להתחיל לעשות...

אבל חנות אופניים בחורפיש תרמה פנימית מיותרת, בעל טמבוריה מכר לי "שלות" של צנרת ביוב, וברגים וגומיות מהתקופה שהחלפנו את הסנטף בפרגולה בבית פתרו את הבעיה לבינתיים.

7. קאמרה אובסקורה

בזה אני גאה פשוט כי זו בערך תמונת התקריב הראשונה בה זורה לא זזה...

כמה נחמד שלשנינו יש שיערות לבנות בזקן...

זהו.