האמת שזו לא היתה ממש זולה.
יותר, התארגנות ספונטנית על הים.
שזה קסום כי זה ספונטני.
וזה לא קסום כי אז מגיע הבוקר וחם...
"מחר יהיה חם ומגניב"
גיליתי הרגע שזו התמונה היחידה שצילמתי ב-3 הימים על הים.
אבל היא מבטאת את כל מה שהיה שם.
באופן מטאפורי מושלם...
- יש שם את קוגל. שזה הדבר הכי נפלא בעולם.
- אין שם את הילדים. הם גם נפלאים, אל תבינו לא נכון, פשוט... הם בים.
- יש שם אנשים ברקע. דמיינו שאלו החברים שהגיעו (רדליכים, וינר-קרנים, סוקול-טלים, קלצים, וולפרטים, קלצ'וקים). במציאות, אלו הם אנשים אחרים אקראיים. אבל, דמיינו.
- יש שם חול. וואו, כמה חול. דביק ומציק. אני בסדר עם זה אבל קוגל כבר די השתגעה.
- ובעיקר, יש שם אדום. תמונה באדום. במציאות זה כי יש לנו אותנטיק בצבע אדום. במטאפורה - כי הצלחנו להביא את כל 3 ילדינו (גם השחומים שבהם) להישרף. כולל קילופים ושלפוחיות של אושר.
אבל איזה אחלה חוף!!! הבונים. ליד הסירה. רוב הזמן בלגונה שאחרי החוף המוכרז.
אם רק היה אפשר לעשות שם זולה כמו לפני שנתיים, על הים, היה נפלא.
אבל אי אפשר.
לילה ראשון באוהל על הים.
שאר (2) הלילות, אחרי שהיינו על החוף כל היום, בקרוואן.
מקלחת זה חשוב. וגם לא להיות בתוך מסיבת הטראנס של הזולה ליד...
אה, והדבר הבאמת חשוב - מצאנו את ברז הכיבוי של מושב הבונים.
יוצא שאנחנו חייבים ליישוב כ-4 שקלים. לפי ויקיפדיה יש בישוב 389 תושבים נכון ל-2019. כלומר, אנחנו חייבים כאגורה לכל תושב.
אני מתחייב בזאת
לשלם אגורה
לכל תושב מושב הבונים שיפנה אלי בשנה הקרובה
ולהגיד לו תודה באופן אישי.
תודה.
באמת.
עוד לא סגור בדיוק איך משלמים אגורה...
אפשר להעביר 1 אג' בביט?
בודק את זה וחוזר אליכם.