אז הלכנו (עם הילדים) למבשלת הבירה המקומית, kamenitsa. היא פשוט מתחת לבית וזה בזבוז לא לבקר...
היה סיור שכזה עם טעימות, והילדים הרי כל כך מתעניינים בתרבות הבירה המקומית כמו גם בהשפעה החברתית ובהבדלים בין הבירות המקומיות לזרות וב... אה... טוב, אולי זה בעצם לא כל כך עניין אותם... אבל הם באו.
הם ילדים טובים.
ואין להם ברירה!
אחרי סיור נחמד מאד (זו בעצם microbrewery שנמצאת היום על הריסותיה של המבשלה הענקית המקורית), התיישבנו לשתות.
כל אחד קיבל 4 כוסות של בירות (חיטה מעוננת ועשירה, מתובלת בטעם פירותי ועמוק, כהה קצת כבדה ומתקתקה ולאגר עם הל בטעם של תחת) - אני חושב שאלו ההגדרות המקצועיות של הבירות הללו.
לילדים הזמנו בירה ללא אלכוהול כי חשוב להתחיל מוקדם.
ניכר שהם אהבו את זה. כלומר, לא.
הילדים ביקשו שאביא להם מים. ומהר. כי זה טעים להם מדי...
הלכתי מהר למלא מים מאחד ממכלי הזכוכית שמפוזרים שם, והבאתי לילדים.
רגע לפני שהבאתי לילדים, נתתי שלוק.
זה אולי הזמן הנכון לחזור לכותרת. מה אתם הייתם שותים במבשלת בירה? את מה שנשאר מהנטולת-אלכוהול? הכהה? החיטה? סתם מים?
אני, בכל אופן, שתיתי אלכוהול לחיטוי.
מסתבר שפה רשום 'דיזאיפקטאנט'. כמה חכם לשים את זה עם ברז מזיגה בכלי שקוף ענק. ולא לרשום באנגלית π®÷!?!₪&...
מזל שהיתה בירה עם הל כדי לשטוף טוב טוב את הטעם. וואו, איזה טעם דוחה...
ממליץ.