מנרה | VIA FERRATA
- Ben RL
- Mar 23, 2021
- 2 min read
הנה פוסט שהיה נשמע אחרת אם מעיין היתה כותבת אותו.
איזה מסלול סופר-דופר כיף. וואו וואו וואו.
מעיין: אתה קצת מגזים. זה בעיקר מפחיד נורא. אתה עוד תשלח לשם אנשים שיחטפו דום לב באמצע, חבל, לא?
אז לא - לא חבל.
נתחיל מההתחלה.
ויה פראטה. דרך הברזל באיטלקית. קונספט קסום שנוסד בתקופתו של מוסוליני כשהציב את חייליו עטויי השריון בטעות במצעד צבאי לצד אלקטרו-מגנט עצום. מאוחר יותר נאלצו לעשות משהו יעיל עם כמות גדולה של שריונות מכופפים ומלוכלכים בשאריות חיילים, אז הכינו מהם מסלול טיול די מגניב בהרים.
או זה, או מסלול אתגרי עם כבל מתכת מתוח אליו אתה אמור להתחבר כשאתה מטייל כדי לא ליפול.
אז יש לנו חבר, שחר מליון שמו. (מעיין: הוא לא האשם היחידי בזה, כן?)
הוא מטפס הרים שכזה, ואחרי שלקח את משפחתו לטיול הזה וחזר עם סיפורים, לא היתה דרך חזרה.
שאלנו ממנו ציוד (טוב, אולי קסדה אחת פחות מדי בטעות) ונסענו למנרה.
יום קודם, אגב, ישנו אצל חברים טובים בחיפה.
מה שמספרים על חזירים הבר שם אלו סתם הגזמות. כו-לה מפלצות ענק שהם מגרשים כדי שלא יאכלו לחתולים שלהם את האוכל...
אז עלינו למנרה.
ואחרי קצת ברבור גם מצאנו את תחילת המסלול.
זה מסלול פתוח, חינמי, שנקרא על שמו של ניר מלך ז"ל.
למי שאין ציוד, או נסיון, יכול לשכור ציוד ולקבל הדרכה בתיאום מראש. לא ממני, חלילה. ממישהו שמבין משהו מהחיים שלו.
אחרי הכל, אני יצאתי עם כובע במקום קסדה...
אז מתארגנים על הציוד - קסדות ורתמות. את בולמי הנפילה עם 2 השאקלים לובשים רק כשבאמת צריך. ויוצאים לדרך.
הנוף ממש נפלא. רכס רמים - הרכס שממערב לעמק החולה, בקצהו משגב-עם. מצידו השני לבנון. אבל מה-זה קרוב. כמעט אפשר לתת כיף לחבר'ה בבינת-ג'בל. בעצם, עדיף שלא.
ברקע החרמון. פסגתו עודנה מושלגת. כלטיפת חמוס מעופף לוטפת לה הרוח, מנידה את עלי עצי העוזרד, נושבת בפיטמי האתרוגים, מפזרת את אבקני האדר כדי שגם בשנה הבאה ניחוח המייפל ימלא את האוויר.
יש שם שלג למעלה. לבן כזה. שלג.
אז יורדים חלק מרכס רמים, ומתחילים לטפס. קודם מעבירים הדרכה קלה למשפחה, ואז מטפסים.
ויאללה לכיף הגדול!
(מעיין: או לפחד-מוות!)
בהתחלה, אני עם איתמר (בן 4, בכל זאת), מחובר אליו בשאקל כדי שלא יקרה שומדבר מסוכן.
די מהר אנחנו מבינים שמכולם, לא רק שהוא הכי פחות מפחד, הוא גם עושה את החלק הטכני מעולה. מנתק שאקל אחד, מחבר אותו, בודק טוב שהוא מחובר, ואז מעביר את השני. איזה מלך קטן וגיבור...
ככה שהוא המשיך די לבד, ואני עברתי לעזור לגדולים יותר. לפי סדר הגילאים :-)
(מעיין: וזהו? לא כזה מפחיד, בעצם)
אה, נכון. ויש את המעברים המלחיצים באמת...:
אבל גם את זה עוברים!
בקיצור - יחס מדהים בין פחד-אימה-נוף-כיף-(מעיין: אימה. עוד אימה)
Opmerkingen